צ`אנג ווייזהונג נ' דהאמשה מנצור בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפני תביעתו של התובע, אזרח סיני, לתשלום הפרשי שכר, דמי חג, פדיון חופשה, תמריץ "אי היעדרות", דמי כלכלה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה.

2.העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים (כמוסכם ביניהם בדיון מיום 2.11.09):

א.התובע, אזרח סיני, הגיע ארצה בחודש 10/02, באשרת עבודה על שם הנתבעת 1 שהיא חברת בניה.

ב.לתצהיר הנתבעת 3, שהינה חברת כוח אדם, אשר בתקופה הרלוונטית נתנה שירותי קרקע לחברות בענף הבנין, צורפו תלושי שכר של התובע, לחודשים 9/03 –10/02 שהוצאו על ידה (ראו עדותו של מר רן עזור מטעם הנתבעת 3 בעמוד 15). בתלושים אלו צויין כי המעסיק הינו הנתבעת 1 וכי התלושים הופקו על ידי רנדר בע"מ (הנתבעת 3).

ג.לתצהיר נתבעת 2, שהינה חברת בניה, צורף תלוש שכר של התובע לחודש 11/03 בו מצויין שמה של חברת "לב אור קבלנות וכוח אדם בע"מ" (אשר נמחקה מהתביעה).

ד.בדרכונו של התובע מצויה ויזת עבודה על שם נתבעת 2.

ה.בחודש 5/04 נחתם הסכם ניוד בין נתבעת 2 לנתבעת 4, שאף היא חברת בניה, על פיו הועבר התובע לעבוד אצל נתבעת 4 והדבר הודע אף למשרד הפנים.

ו.התובע עבד באתרים של נתבעת 4.

3.לאחר שהסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק הוגש הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, בין התובע לבין הנתבעות 2 ו – 4.

לאחר שהוגשו סיכומי התובע הוגש הסכם פשרה נוסף – בין התובע לבין נתבעת 3.

מכאן שנותר לדון בתביעת התובע נגד הנתבעת 1 בלבד.

4.עיקר טענות התובע בכל הנוגע לתביעתו נגד הנתבעת 1 (להלן גם: הנתבעת"):

א.התובע עבד אצל הנתבעת מיום 14.10.02 ועד לחודש 9/03 – סך הכל 11.5 חודשים (ראו סעיף 3 לכתב התביעה וסעיף 4 לסיכומי התובע).

ב.כמפורט בסיכומיו תבע התובע את הסעדים הבאים מהנתבעות 1 ו – 3 (שכן הנתבעת 3 והתובע הגיעו לפשרה רק לאחר שהוגשו סיכומי התובע):

תמורה בגין שעות נוספות בסך כולל של 4,688 ₪

פדיון חופשה בסך 1,578 ₪

תשלום בגין ימי חג בסך 1,004 ₪

דמי כלכלה ("תוספת כלכלה 2000" ו"יתרת דמי כלכלה") בסך 8,821 ₪

תמריץ אי היעדרות בסך 7,393 ₪